אירועים
מבצעים

ארץ הגליל - סיפורים וכתבות מן הגליל העליון

עמוד הבית אירועים תמונות מפה אתר הבית צור קשר סיפורים

סיור בגליל ביום השואה - העץ של אנה פרנק

 

כתבה מרגשת במיוחד של רונית סבירסקי על הייחור שצומח ומלבלב לו ברמות נפתלי שבארץ הגליל, מעץ הערמונים שצמח ליד בית המסתור של אנה פרנק בהולנד.

עץ הערמונים מוזכר ביומן המפורסם שכתבה אנה פרנק והפך לאחד הסמלים של יום השואה. את העץ המקורי נאלצו לכרות, אולם ייחורים שלו נמסרו למקומות ספורים בעולם, אחד מהם מצמיח שורשים ומסמל את המשכיות העם היהודי שגם הוא בחלקו נגדע.

 

 

העץ של אנה פרנק נגדע בהולנד ויצמח בישראל

 

עץ הערמונים של אנה פרנק, שעליו כתבה ביומנה ונגדע מול ביתה בהולנד, מצמיח שוב שורשים והפעם באנדרטה לזכר קצין שנפל על הגנת המדינה. סיור בעקבות סגירת מעגל בין שואה לתקומה

 

רונית סבירסקי, קק"ל

Ynet
פורסם בתאריך : 16.04.12,

 

זהו סיפור על עצים ואנשים, שהחל בגדיעת גזעו של העם היהודי, המשיך במותו של עץ והסתיים בצמיחה מחדש.

סיפור סימבולי שמתחיל בתקופת השואה בהולנד ומסתיים על אדמת ארץ ישראל 67 שנים מאוחר יותר, במקום שמסמל מאבק, תקומה ותקווה לעתיד בטוח יותר. במרכז הסיפור עומדים דמותה של הילדה, אנה פרנק, שנספתה בשואה ועץ הערמונים שגדל בחצר ביתה באמסטרדם.

 

עץ הערמונים הפך לחלק מהזיכרון
ביומן ששרד, מתארת אנה פרנק: "כמעט בכל בוקר אני מטפסת אל עליית הגג כדי לשאוף אוויר, מהמקום שבו אני אוהבת לעמוד אני מצליחה לראות את השמים הכחולים ולהביט בעץ הערמונים העירום, שעל ענפיו בוהקות טיפות גשם, הנראות כניצוצות כסף ובציפורים הדואות ברוח. כל עוד זה קיים ואני יכולה לראות את השמש הזורחת ואת השמים נטולי העננים, אני לא יכולה להיות עצובה".

 

היא הספיקה לראות אותו מלבלב ומתמלא בפריחה יפה יותר מהשנה שקדמה, ושאבה ממנו הרבה מאוד כוחות כדי להמשיך להתמודד עם הפחד והמצוקה, עד שנתפסה עם כל משפחתה על ידי הנאצים ונשלחה לתאי המוות.

היא הומתה במחנה ההשמדה ברגן בלזן בשנת 1945 במלאות לה 15 שנים. עץ הערמונים המפורסם שעמד בחצר הבית באמסטרדם, המשיך להשיר את עליו מדי חורף וללבלב ולפרוח מדי קיץ. דירת המסתור הפכה למוזיאון, ועץ הערמונים שגילו הוערך ב-150 שנים, הפך לחלק מהזיכרון והמורשת של הילדה שהייתה ואיננה עוד.

 

נגדע בהולנד, יצמח שוב בישראל
בשנת 2009 תקפה פטריה קטלנית את גזעו ושורשיו של העץ והוא החל לגסוס. כל ניסיונות השיקום לא עזרו. ההחלטה של ממשלת הולנד לגדוע את העץ לוותה במחאות ופנייה לבית המשפט שפסק שאסור לכרות את העץ. למרות זאת, החליטו הרשויות שיש לכרות את העץ כיוון שהוא מהווה סכנה בטיחותית ויש חשש שיקרוס.

 

עד לאותה עת לא ניתן היה לקבל ייחורים (קטע של ענף עם תכונות העץ המסוגל להתפתח לצמח חדש) מעץ הערמונים למרות פניות של גורמים יהודיים מהארץ והעולם. העמותה להנצחת מורשת אנה פרנק סירבה לחלק ענפים מהעץ.

 

 
שתילת הייחור של עץ הערמון ברמות נפתלי

 


נתי ייני, מורה להיסטוריה בתיכון "אוהל שם" ברמת גן, שמע שגורלו של העץ נחרץ והחליט לפעול. במהלך שיעור שבו הקרין סרט על קורותיה של אנה פרנק, סיפר לתלמידיו על העץ שהיה עבורה נחמה בשנים הקשות שעברו עליה.

הידיעה שהעץ ייכחד דרבנה את הילדים ואת המורה ליצור קשר עם השלטונות בהולנד, מתוך רצון להביא לארץ ייחורים שנושאים את התכונות הגנטיות של העץ המפורסם. התלמידים יצרו קשר באמצעות האינטרנט עם חברי העמותה להנצחת זכרה של אנה פרנק והצליחו לרגש את חבריה. זמן קצר לאחר מכן הגיעו לארץ בטיסה שני ייחורים של עץ הערמונים.

 

העץ נכנס לתהליך קליטה
הייחורים, הם ענפים מהעץ המקורי שהובאו לארץ על מנת להשריש אותם ולהפוך אותם לשתילים שמהם יצמח עץ חדש. בדומה לכל שתיל או צמח שמגיעים לישראל מארץ זרה, הם הוכנסו לתחנת איקלום סגורה. המטרה הייתה לטפל בהם כדי שיוכלו להמשיך ולהתפתח ולבדוק שהם אינם נושאים איתם מחלות ומזיקים שעלולים לפגוע בצמחים אחרים.

 

הם שהו במשך שנתיים בתחנת האיקלום של משרד החקלאות בבית דגן. הייחורים התחזקו וצמחו עד לגובה של 90 סנטימטרים כשהם נתונים בתנאים המדמים את תנאי האקלים באירופה. עץ הערמונים גדל במדינות קרות במזג אוויר מושלג וקפוא והוא זקוק למנות קור נמוכות בחורף על מנת להצמיח עלים ולפרוח באביב.

השלב הבא היה למצוא מקום מתאים על מנת שיוכלו להמשיך ולצמוח בטבע בתנאי אקלים דומים. הסיפור על הייחורים והחיפוש אחר מקום הולם הגיעו לאוזנו של תא"ל (במיל') גל הירש. בכנס מנהיגות שהתקיים במכללת תל חי לזכרו של רס"ן איתן בלחסן ז"ל, מפקד סיירת צנחנים שנהרג בעת פעולה מבצעית בלבנון ב-1999, סיפר הירש את סיפורו של העץ.

זה היה המקום שבו נבט הרעיון לשתול את אחד הייחורים, בסמוך לאנדרטה של רס"ן איתן בלחסן ז"ל, הניצבת על רכס רמות נפתלי. פרופסור יונה חן, נשיא מכללת תל חי, יצר קשר עם אבירם צוק, מנהל אזור גליל עליון / גולן בקרן קימת לישראל, על מנת לבחון אם תנאי הקרקע והאקלים יתאימו לקליטת העץ.

 

בין שואה לתקומה
כל כך הרבה סמליות עומדת מאחורי בחירת המקום וסגירת המעגל בין שואה לתקומה, בין מאבק לניצחון ובין גולה למולדת. אתר הנצחה המרשים של רס"ן איתן בלחסן ז"ל צופה אל נופי עמק החולה. הוא הוקם על ידי קק"ל ומועצה אזורית מבואות חרמון, עוצב על ידי האדריכלית רחל בן-דוד ומשמש גם כמצפור אל הרי הלבנון. בימים של ראות טובה ניתן לראות ממנו את הגבעה שבה נפל בלחסן. במרכז אתר ההנצחה ניצב מגדל בטון עם גרם מדרגות בגובה ארבעה מטרים ולצדו עץ זית שמואר בלילה בפנסים.

על גבי מעקה התצפית מוטבעים לוחות עם הסברים וציוני מקום שמתארים את אתרי העמק ורמת הגולן. רצפה מיוחדת מתעדת את מורשת הקרב של סיירת הצנחנים, וקווים לדמותו של בלחסן. הוא נהרג בסמוך ליום הולדתו ה-30 ועל מצבת שיש שהציבה משפחתו במקום נחקקה שורה מתוך שירו של יהודה עמיחי "פרקי ממני את שריון גופייתי המצהיבה, נלחמתי בכל האבירים, עד החשמל כבה. והיא תהילתי".

 

"ערמון אנה פרנק"
בפברואר 2012 נערך כנס המנהיגות השנתי במכללת תל חי ואליו הגיעו תלמידי תיכון "אוהל שם", שהספיקו בינתיים לסיים את לימודיהם וחלקם כבר הפכו לחיילים. במסגרת הכנס נערך טקס נטיעת עץ הערמונים במרכז רחבה נופית שהוקמה על ידי קק"ל. העץ מוקף בגדר ולצדו שלט ארעי "ערמון אנה פרנק". הוא עדיין עול ימים ובראשו ציצית של עלים צעירים אבל שורשיו כבר נטועים באדמת ארץ ישראל.

 

 

 

הייחור השני שהגיע לישראל נשתל ב-26 במארס 2012 באתר "יד לילד", מול בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם בירושלים. ייחורים נוספים שנותרו מן העץ המקורי נמסרו לבתי ספר ברחבי העולם שנקראים על שם אנה פרנק. בארצות הברית נבחרו 11 אתרים שבהם יינטעו שתילים נוספים ביניהם בבית הלבן ובאתר הזיכרון של "גראונד זירו" שהוקם לזכר אסון התאומים בניו יורק.

בעקבות קריסת העץ, התקיים קמפיין התרמה בקרב יהודי הולנד להקמת אנדרטה לזכר אנה פרנק בישראל. ביום השואה אשתקד נחנכה ביער הקדושים בסמוך למערת בני ברית אנדרטת "יד אנה פרנק". מרחבת החניה יוצאים מערבה שני שבילים קצרים. לצד אחד השבילים מוצבים שלטים ובהם ציטוטים מיומנה. אחד מהם מתייחס לעץ הערמונים: "קיטי היקרה, (...) עץ הערמונים שלנו במלוא פריחתו. הוא מכוסה עלים והוא אף יפה יותר מאשר בשנה שעברה" (יומנה של נערה, 13 במאי 1944).

 

האנדרטה עוצבה על ידי הפסל ההולנדי פיט כהן. בדומה לאנה פרנק, הוא הסתתר מהגרמנים בבית קטן בדרום הולנד. עבודתו מנסה להמחיש את מה שהתחולל בעולמה של הילדה הצעירה בדירה המסתור שלה. הוא יצר מפלדה חלודה חלל שנראה כמו חדר קטן. בפינת החדר ניצב שרפרף בודד, גבוה במקצת שממנו ניתן לצפות מבעד לחרך צר בצורתו של עץ ערמונים בעל עלים מחומשים.

שלט נוסף שהוצב באתר מצטט את דבריו של פרימו לוי, סופר וכימאי יהודי איטלקי ניצול שואה: "אנה פרנק אחת מרגשת אותנו יותר מרבים אחרים שסבלו כמוה, אך דמותם נותרה בצל. אולי עדיף כך; לו היינו מסוגלים לקלוט את הסבל של כל האנשים הללו, לא היינו יכולים לחיות".

 

לקריאת האנדרטה עוצבה על ידי הפסל ההולנדי פיט כהן. בדומה לאנה פרנק, הוא הסתתר מהגרמנים בבית קטן בדרום הולנד. עבודתו מנסה להמחיש את מה שהתחולל בעולמה של הילדה הצעירה בדירה המסתור שלה. הוא יצר מפלדה חלודה חלל שנראה כמו חדר קטן. בפינת החדר ניצב שרפרף בודד, גבוה במקצת שממנו ניתן לצפות מבעד לחרך צר בצורתו של עץ ערמונים בעל עלים מחומשים.

שלט נוסף שהוצב באתר מצטט את דבריו של פרימו לוי, סופר וכימאי יהודי איטלקי ניצול שואה: "אנה פרנק אחת מרגשת אותנו יותר מרבים אחרים שסבלו כמוה, אך דמותם נותרה בצל. אולי עדיף כך; לו היינו מסוגלים לקלוט את הסבל של כל האנשים הללו, לא היינו יכולים לחיות".

 

לקריאת הכתבה כולה עם תמונות מאת רונית סבירסקי לחצו על הקישור http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4216181,00.html

 

 

 

 

 

 



 
סגור חלון